עידן אי הוודאות
זו הכותרת של הספר החשוב ביותר של עידן ה-IT ושל העידן הכושל הבא: זה של הגלובליזציה, הגלובליזציה והניאו-ליברליזם הזה, שספרו הקדים פרננדו הנריקה קרדוסו המפורסם לא פחות, שחיבר הסופר הצרפתי המפורסם הלא פחות ולרשטיין, הכישלון הזה היה הנשימה האחרונה של אירופה פושטת הרגל מאז סוף הפיאודליזם, כאשר אירופה קופצת ממשבר הישרדות אחד למשבר אחר.
על איזה משבר אנחנו מדברים?
סופו של הפיאודליזם יצר את האשליה שאירופה נמצאת בעידן של נאורות, שכונה הנאורות, עידן התבונה, שנפתרה בחיפוש הנואש אחר אדמה בחצי הכדור הדרומי הלא נודע, ואז יצאו מסעות הצלב דרך טורקיה דרך דרך המשי. להיות הרפתקה שהתחילה על ידי מרקו פולו, ועם הקפת אפריקה התגלו עמים חדשים לאירופה לטמא, לבזוז, לסחוט, לחקור, ואסקו דה גאמה, אמריקו וספוסיו, פרנו דה מגאלהאס, ברטולומאו דוארטה, וינסנט פינזון, דוארטה פאצ'קו , פדרו אלווארס קברל ורבים אחרים שהרסו ופתחו מקורות עושר חדשים ואדמות חדשות ליישובם של מיליוני אנשים, תוך מיצוי המשאבים המינרלים והטבעיים של יערות, קרקעות מותשות לחקלאות ומרעה, מינרלים, מקורות מים, תעסוקה, אדמות לכיבוש, משברים דתיים, עודף אוכלוסייה, ואז העולם החדש הקל על הישרדותם של אלה שנשארו באירופה הישנה במשך חמש מאות שנים.
צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה ואפריקה שמדרום לסהרה התרחבו, והקלה על האוכלוסייה האירופית שהתעשרה בזהב מאמריקה, אוסטרליה, עפרות מאפריקה, מקורות מזון חדשים כגון תפוחי אדמה שנלקחו מאמריקה לאירופה, טבק, שוקולד, עץ, קפה, סוכר, אבנים יקרות, בשר, פירות טרופיים כמו הבננה המפורסמת, התפוז, האננס, משפרים משמעותית את התזונה האירופית.
לאחר שלב המושבה המנוצלת, המטרופולין נאלצה להסתגל למסחר במקום לביזה ולקולוניזציה, היא התמודדה עם רגעים של עצמאות ויצירת מדינות חדשות ועדיין מנסה לבצע סחר א-סימטרי דורסני עד היום באמצעות חסמים פיטוסניטריים, אישורי דמוקרטיה, הכחדה. של עבודת עבדות, קיימות סביבתית, יחס שווה למגדר, ביטול עבודת ילדים, ללא שריפה והרס של יערות, גינוי של מזונות לא בריאים כמו מלח, סוכר, אפילו שמש על עור טרופי, כל מה שאפשר להשתמש בו כדי לזלזל ולפסול מוצרים מדרום אקוודור העני והלא מפותח.
ואז המשברים חוזרים כמו לאחר ההפסקה עם הפיאודליזם ואחרי תום עידן הקולוניזציה, ושתי המלחמות הגדולות, והמשברים האידיאולוגיים בין קומוניזם לקפיטליזם, בין נצרות, אתאיזם ואיסלאם, בין מזרח למערב, בין שומרי סביבה. ומדינות יער האמזונס, הכל מהווה אמתלה לאירופה לרכוש אמצעי קיום חלופיים חדשים על אדמתה הדלה והמדולדלת, משאבי המינרלים הדל ומקורות מי השתייה שלה.
מלחמות חדשות הפעם מכוונות לסחוט עושר חדש מעידן התעשייה והטכנולוגיה, כמו מינרלים אטומיים, תעשיות דור שלישי כמו נחושת, אלומיניום, טיטניום, ונדיום, אדמה נדירה, גרפן, ניוביום, נפט, כולם בשפע מחוץ לאירופה.
הפתרון החדש והישן עדיין הוא מלחמה, מלחמה, למען עושר הנפט במזרח התיכון, באסיה ובאיים הקריביים.
כך, הגענו לעידן ארה"ב, שיש בה כמעט את כל המינרלים אך פיתחה את אותן בעיות של שפע בקרב אוכלוסייתה שחוותה אירופה מאז האלף הראשון, כך שצפון אמריקה מובילה את הפיתוח העולמי על בסיס עושר המינרלים שלה, אולם. מוצא את עצמו מותש במהירות, כפי שקרה באירופה, והמלחמות על ההגמוניה העולמית לשדוד עושר מסתיימות בניצחון במלחמת העולם השנייה, רק כדי להתחיל בקרוב קרב נוסף על מקורות העושר וחומרי הגלם ברחבי העולם במה שנקרא מלחמה קרה.
כמה פוליטיקאים אמריקאים הבינו את המלכודת, אבל זרם המבזבזים והמיליארדרים העשירים התגברו באמריקה, אז הם אפשרו למכלול התעשייתי הצבאי להיות הכוח המניע מאחורי הכלכלה והשגשוג, מה שאפשר להגדיל את העושר ולהבטיח את מקור האספקה של תשומות, בזמן ממשלתו של ג'ון קנדי, אז מופיע ספרו המפורסם של גלבריית' "עידן אי הוודאות".
האלטרנטיבה להחלפת הבזבוז והחוזק של המבנה התעשייתי של המתחם הצבאי תהיה יצירת סוג חדש של מפעלים שיחליפו אותו ללא סינסתזיה שלילית של התעשייה הצבאית הדורשת מלחמות קבע.
אז האלטרנטיבה תהיה מרוץ החלל לכיבוש הירח. נראה היה שהתוכנית הולכת טוב עם ההוצאות על נאס"א, שבה היו 400,000 עובדים ישירים, וגייסה את אותן חברות כמו במלחמה.
עם הבנייה המשותפת של תחנת החלל הבינלאומית ISS, נראה היה שהבעיה נפתרה קינסיאני של הוצאות ציבוריות מעגליות, אך למרבה הצער הקבוצה הכלכלית שנותרה מחוץ לבונוס המירוץ לחלל דאגה להרחיק את היוצר הראשי שלה, נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, הודח מסיבה לא מוסברת שלא הייתה חשובה לבחירות, מקרה לכאורה של ריגול של ועדת הבחירות של היריבה במלון ווטרגייט, שרבים כמוני מעולם לא הבינו שכל מה שהיה מידע הקמפיין של המתחרה אינו מגדיר את הבחירות, יסודי, ניתן לצרף כל חבר למכירת מידע מהקמפיין של היריב שאינו שיטות כל כך סודיות ודטרמיניסטיות לנצח בבחירות.
לאחר שהסירו את שני האחראים לתוכנית החלל האמריקאית, קנדי וניקסון, האחד דמוקרט, נרצח והשני רפובליקני, התפטרו, הן מסיבות מאוד לא נעימות והן מסיבות לא רציונליות לחלוטין, אנו חוזרים למלחמה הקרה הישנה ולמלחמות החמות, בווייטנאם, בקוריאה, בעיראק, בכל מקום כפי שהמתחם הצבאי-תעשייתי מעדיף, ועכשיו טובע במלחמה באוקראינה, על ידי מיופה כוח, לשמור על האקולוגיה של ההוצאות הקיינסיאניות בכלכלה, הפעם לרעת כלכלת אירופה, יפן וטובות למדינות המזרח התיכון, רוסיה, אסיה שגורשו מתקן הדולר חוות חירויות חדשות ללא פעולות תגמול סביבתיות, סטנדרטים דמוקרטיים מלאכותיים, קפדנות בשליטה ביעדי זכויות אדם ועוד הרבה דרישות ומחסומים מלאכותיים בלבד, כגון אי הפצת שימוש באנרגיה ומחקר פצצות אטום, טילים, רקטות, צוללות, כל מה שיכול לאיים על הכוח והשליטה של ההגמוניה של בעלי האנושות לאחר הקולוניאליזם האירופי.
מעולם לא השיגה שוב אירופה פתרון סופי למשברים של הזדקנות ודלדול משאבים, אכלוס יתר.
הפתרון שחיפש בין חלופות לאיפוס חדש, הגירה חדשה לחללים ריקים באפריקה ובאמריקה.
Nenhum comentário:
Postar um comentário