זה הפרויקט שלי לברזיל ל-200 השנים הבאות.
העולם מתקדם לעבר המערכת החברתית, או החברה הידידותית. בקרוב לא יהיה מטבע או כסף. המדיום במחזור יהיה דיגיטלי, שבו כל אחד יידרש להחזיק בסמארטפון כדי לבצע את חובותיו החברתיות, העבודה, הלימודים, האהבה, המס, הבריאות ושאר חובותיו החברתיות, הדתיות והחוקיות.
מדינות ישאירו מאחור את הדאגה הזו עם גבולות פיזיים, מחסומים גבוהים ווירטואליים אחרים שכבר קיימים יהיו הרבה יותר הדוקים, בהתבסס על שפה, מנהגים, תרבות, דת, מרחק ואזור זמן.
הקרקע כולה תחולק במחוזות של עשרים אלף קמ"ר עם מבנה אדמיניסטרטיבי והתמחות ייעודית לשימוש כלכלי ספציפי, מתעשיות, הפקת מינרלים, חקלאות, IT, מחקרים, מחקרים, דיג, הפקות מדיה וכו'.
אנשים לא יוכלו לבחור בחופשיות היכן יגורו, לא באיזה מקצוע לבחור, ולא באיזה קורס ללמוד, יהיה גבול עליון ותחתון של משרות פנויות שיש למלא בהתאם לתכנון ואינטרסים קהילתיים ועולמיים.
המצב הכאוטי שנקרא שוק ייעלם.
ללא עודף היצע או ביקוש. עידן המחלוקת והתחרות בין חברות ואנשי מקצוע מאחורינו.
לא עוד אוטופית השוק הדיסטופית הזו.
הפעילות העיקרית לכבוש את פסגת המשכורות תהיה מתמטיקה.
טירת הידע המדעי בנויה סביב מתמטיקה, כאשר מדעי החברה והאמנות תופסים את המקום האחרון בעדיפות המערכת.
בעברה של יוון, הפילוסופיה הייתה החוליה המרכזית במערכת החברתית היוונית.
בימי הביניים זו הייתה הנצרות. עברנו את זה וזה לא עבד בציוויליזציה.
כיום אנו חיים בקיצוניות של סנגור, כאשר בארה"ב, יפן, גרמניה יש לשירות המשפטי חשיבות הגמונית אבסורדית ואינו מתיישב עם דרישות חברתיות, כי הפרות של כללים מגיעות בעיקר מהרשויות ומהמדינה.
קשה לתלמידי ולחבריי לשעבר להבין שהביקורות שאני מעביר על הקומוניזם מהדהדות את המערביות בשוק.
אנרכיה קשורה אידיאולוגית לקומוניזם של בוכרין. אז מה רע בעולם?
לוב של קדחף, או שוודיה, ערב הסעודית, ישראל וצפון קוריאה אינן קפיטליסטיות ולא קומוניסטיות.
ישנו תחום אפור שבו שיטות הייצור קפיטליסטיות למהדרין בקומת המפעל ושיטות אדמיניסטרציה וחשבונאות ומשאבי אנוש רבות משתמשות באיכות הישנה של תמריץ פרטני המבוסס על אפליית זכויות מאז סטאלין זנח את כרטיסי הקצבת המזון ואת רשימת ההמתנה למשלוח בתים ומכוניות באמצעות מערכת ניקוד שבה כל אדם קיבל בהתאם להערכתו המקצועית ולפרודוקטיביות שלו.
ואז הקומוניזם נקרא סוציאליזם שבו מערכת פנסיה ממלכתית דואגת לבריאות ולתכנון המשפחה ולתקצוב.
מידת החופש הכלכלי והחברתי מוגבלת מאוד על סוגים מסוימים של נכסים כמו נדל"ן ותכשיטים עם מגבלות שאינן קיימות באופן גלוי או רשמי בקפיטליזם.
כל המשטרים המטילים מגבלות על העושר נחשבים לקומוניסטים על ידי הפוריטנים של הקפיטליזם. זהו מחסום הגבול של תודעת החופש בצפון אמריקה.
אירופה מקבלת יותר מגבלות על צבירת וריכוז פיננסיים ונכסים, למעט האליטה העיסקאית והתורשתית של הקסטות הגבוהות.
רוברטו אר
Nenhum comentário:
Postar um comentário