דברים לא מושלמים, משפטים בלתי אפשריים

דברים לא מושלמים, משפטים בלתי אפשריים

הביטוי "מתתי" הוא חוסר אפשרות סמנטי, למרות שהוא אפשרי מבחינה דקדוקית. מי שמת לא יכול לדבר, פשוט ככה. לכן, המשפט מעולם לא נאמר על ידי איש, וקיים רק כטיעון דקדוקי.

אף אחד מת לא יכול להגיד שהוא מת או להגיד שום דבר כי הוא כבר מת, אז למה יש את הצימוד של הפועל למות בכל האנשים של זמני הפועל ללא אילוץ היוריסטי או תיקון של היגיון וסמנטיקה?

קיימים מודלים אחרים של משפטים חסרי משמעות כמו זה, כמו למשל, הפלאונאזם שנאמר במשפט: "הוא התאבד", מכיוון שהתאבדות היא רפלקסיבית עצמית, רק הפרט עצמו יכול להתאבד, ולכן, מתאבד הוא פלונזם: לכן די לומר התאבדות, שכן נושא הפועל להתאבד הוא הקול הפעיל והפאסיבי של הפועל בו זמנית, לכן, הפעלת הצימוד של הפועל להתאבד אצל כל האנשים קיימת רק ב. המובן הסמנטי בגוף שלישי יחיד ורבים; כדי להבטיח את המשמעות הנקייה נקייה מפלאונאזם, לכן, הצימוד של הפועל להתאבד יכול להיעשות רק בגוף שלישי: הוא התאבד; או שהם התאבדו.

חוסר עקביות אחרות מתרחשות, למשל, במשפט "אני לא יודע כלום", כי אם האדם שאמר שהוא לא יודע כלום, לפחות הוא יודע משהו, כי הוא יודע שהוא לא יודע כלום, מה שהופך לסתירה, מתוך הוודאות ש היא יכולה לומר שהיא לא יודעת כלום, היא מסיקה מניסיונה, אז היא יודעת, בוודאות, שהיא לא יודעת כלום.

באותו אופן, ההיפך הופך לבלתי אפשרי לומר שאתה יודע הכל, שזו כמות אינסופית של מידע לדעת הכל, לדעת הכל אתה צריך לדעת מה הכל ומה נשאר מהכל כדי ללכת לקבל אותו. ההשלמה של מה שעדיין לא היה ידוע כך שהכל כולל באופן מקיף.

לבסוף, הסתירה הגדולה מכולן. בגידה היא לקרות משהו לא צפוי, שלעולם לא יכול לקרות ושמישהו שלעולם לא היה יכול וצריך לעשות משהו שמפתיע אותנו בצורה כזו שגורם לפחד ותמיהה דווקא בגלל שזה לעולם לא יכול לקרות במצב נורמלי וחוקי.

רק חבר רע יכול להפתיע אותנו ולעשות מה שלעולם לא היינו מצפים, לכן רק חברים יכולים להביא לנו אי נוחות גדולה לחלוטין בלתי צפויה ולהפתיע אותנו לגמרי בבגידה, שהיא ההיפך ממה שהיינו מצפים מחבר, אויב לעולם לא יפתיע אותנו אלמלא אדיבות או משהו שמעודד ועוזר לנו. אבל, רק חבר יכול לבגוד.

Roberto da Silva Rocha, professor universitário e cientista político