גלובליזציה וצ'ינריזציה?

גלובליזציה וצ'ינריזציה?

אחרי 30 שנה של פרויקט הגלובליזציה, כבר הייתי מוכן לוויכוח הזה בצירוף מקרים, שכן זה עתה סיימתי את פרויקט הגמר שלי בקורס מדעי המדינה ב-UnB כשהתקדמנו בחקר התיאוריות של המערכת העולמית של עמנואל ולרשטיין, שיהווה הסבר נוסף לסדר הרציונלי של המערכת הקפיטליסטית.

המערכת העולמית יוצרת פרספקטיבה אלטרנטיבית אחרת כדי לחקור גם את המערכת הקפיטליסטית מנקודת מבט אחרת השונה מנקודת המבט של קרל מרקס, המייצגת את החשיבה של כל אלו שקדמו לו - הפרה-סוציאליסטים - בהשערה של הגרסה האתאיסטית של החטא הקדמון היהודי בגרסתה המטריאליסטית של חטא האנושות שנוצרה על ידי היהדות, כאשר השטן במרקסיזם מיוצג על ידי השטן, מיוצג על ידי השטן, מיוצג על ידי החטא, והשטן תאוות הבצע שלו מביאה לעונש שמיוצג על ידי דיכוי המעמד הקפיטליסטי שמייצר אומללות במעמד הפרולטארי.

ההקבלה בין יהדות לקפיטליזם אינה לשווא, מרקס היה יהודי ונטה להעריך את העולם בתוך תפיסת שלילת היהדות תוך שימוש במבנה הדיאלקטי של הדת כדי לשלול את הדת עצמה, כל מכוני המרקסיזם משתקפים בסימטריה של היהדות, הסינתזה הדיאלקטית המרקסיסטית דורשת את הגאולה של החטא, ההון והטיהור של ההון וההון ה'.

מודל המערכת העולמית של ורלייןשטיין מחלק את העושר המבני או את מבנה העל בתפיסה של מרקס, אשר במודל של וליינשטיין עובר מידיהם של בעלי ההון ישירות לידי המדינות במרכז המערכת, מדינה המיוצגת על ידי העולם הראשון.

מודל מערכת עולמית זה נקרא גם בשם השני מרכז-פריפריה, שם המרכז מייצר ידע בכל מיני דיסציפלינות אינטלקטואליות, מדעיות, טכניות ואמנותיות, ומפיק תמלוגים, ריבית ומימון.

במודל זה, חצי הפריפריה מחולקת בין יצרנים תעשייתיים ומסחריים, הפצה ולוגיסטיקה.

ברמה הפריפריה תהיה מיצוי של חומרי גלם, חקלאות ומוצרים כפריים.

בתחילת המערכת העולמית, חברות אמריקאיות העבירו פיזית את התעשיות שלהן לאסיה, חלקן היו חברות משוכפלות שעודדו מהיתרונות של שכר נמוך יותר, פחות תקנות עבודה וסביבתיות ומנגנון ביטחון סוציאלי ובריאות מקומי של המדינה, לפי ההיגיון הזה היתרונות מתרבים ומייצרים סינסתזיה חיובית ושליליות.

אחת מהן הייתה להתגבר על המרחקים להובלה ולהגיע לאמצעי התחבורה, שהועברו במהרה גם במיקור חוץ, לקצה גבול יצירת חברות הבנייה לאמצעי התחבורה המוענקים עם הפרדיקטים והאביזרים עם כל שרשרת הייצור מחומר הגלם, העובדים, המכונות, הלוגיסטיקה, האדמיניסטרציה וההפצה.

הפרויקט נכשל מכמה סיבות:

1 – צריכה להיות תלות אינטלקטואלית בפרויקטים הנדסיים ובמונופול הידע בין המרכז לפריפריה;

2 - ערבות לאי הפרה של פטנטים תעשייתיים;

3 - שליטה במטבע החליפין, SWIFT, שפה עסקית רשמית; תזרים פיננסי; החלפת מחירי סחורות; כל השירותים הבנקאיים, כל המימון ומכירת הייצור;

4 - ניאו-ליברליזם: תזה של המצב המינימלי והעלאת התועלתנות האנוכית כדרך היחידה לגייס את הכוחות הכלכליים של החברה המסוגלים להוביל את הציוויליזציה לשיפור.

במדינות אירופה, המדינה השתחררה מחברותיה הממשלתיות שתמכו במבנה של פריבילגיות לאליטה ללא מקבילה לייצור כלכלי ואשר תייצר יעילות רבה יותר אם יופרטה בגלל שאפתנות ורצון אינדיבידואליים להתעשרות וחיפוש אחר סיפוק והנאה.

מה קרה: סין גדלה יותר מדי ולמדה להעתיק פטנטים, החלה להתחרות במרכז יצירת הפטנטים, השתלטה על הכלכלה על ידי צבירת עודפים פיננסיים וכיום היא הנושה הגדול ביותר של מדינות המרכז, המרכז איבד את היכולת לממן יוצרי טכנולוגיה בגלל המודל שלו שאינו מעודד את התרבות ההנדסית במגזר STEM, בפיגור בכמות היצירה ובכמות הפטנטים.

ההיפרטרופיה התעשייתית של סין יצרה היפרטרופיה טכנולוגית שהפכה אותה לעצמאית מהמרכז, ויצרה עודפים מסחריים ופיננסיים, קלטה את המרכז במה שנקרא צ'ינריזציה.

Roberto da Silva Rocha, professor universitário e cientista político