סבירות העונש והעונש החזון המקראי הזה מצער, על תפיסת הענישה להענשת חטא, חזון הקיים ביהדות, בודהיזם, שינטואיזם דרך מקום הסבל בבית הסוהר הרוחני שנקרא גיהנום על ידי הנוצרים, בספר דברים פרק כ"ח חוסר התועלת של ענישה מתישה מודגמת באופן מתיש.
הרשו לי לצטט את ספר דברים: "אם לא תמלא אחר מה שאני מצווה עליך, אז כרמך יהיה ארור במכות, האם תאכל את ילדיה, אתה תהיה עבד לעמים אחרים, בקיצור, כל האסון והקללות יפלו ליותר מאלף דורות על ילדיך וילדיך".
תארו לעצמכם קריאה שמאפשרת לנו להגיע למסקנה ששום מאסר עולם, או גזר דין מוות, או עונש בין-דורי לא יחזירו לחיים את בתו שנרצחה של נרדונה, או את הוריו שנרצחו של ריכטהופן, כל עונש הוא חסר תועלת, זה לא מחזיר חיים, זה לא מחזיר את הזמן האבוד, זה לא חוזר לעבר כדי לחזור על העובדות, זה לא מביא פיצויים, לא מבקשים פיצויים, לא מבקשים פיצויים או עונש אציה מחזירה נכס אבוד בגלל הזמן המשתנה, שלא חוזר אחורה, וגם לא ניתן להחזיר חיים, אחרי הכל אנחנו עדיין צריכים לרמות את עצמנו שהעונש היה הוגן, שום עונש לא מפצה, אני מעדיף את הילדים שלי בחיים מאשר לחכות שהרוצחים ייקרעו, זה לא שווה את הכאב.
Nenhum comentário:
Postar um comentário