"לשים את זה בפרספקטיבה."
באשליות המשיחיות שלהם, במטרה להנדס מחדש את האנושות כולה, לא רק בליברפול, או במנצ'סטר, לצפות באומללות המוחלטת בקווי הייצור התעשייתיים שבהם עבדו ילדים, נשים, מבוגרים וגברים בעבדות למחצה, שהסינסתזיה שלה הייתה ההתקדמות הכלכלית הגדולה ביותר שעשתה האנושות אי פעם במערב אירופה.
היינריך קרל מרקס החל להיכנס להזיות ודמיין חברה של שווים ללא הדקדנס המוסרי של המהפכה התעשייתית, אז הוא חשב שצריך להיות בלם ולא מתמתנות בשאפתנותם ובחמדנותם של בעלי ההון, הפיננסים, הפוליטיקאים של אותו שלב של האנושות, להשיג את אותה התקדמות טכנולוגית ללא הנזק הנלווה של צבירה חסרת רסן.
לשם כך, קארל לא הכחיש את התהליך הטכנולוגי של ייצור תעשייתי בפס ייצור ממוכן וסטנדרטי, אלא התכוון להפיץ את הצלחות המהפכה התעשייתית עם העובדים.
כאן מתחילים העיוותים לגבי עקרונות הצבירה הקפיטליסטית שהם עמוד התווך של בניית הציוויליזציה, שהיא צבירה, ריכוז.
כל הערים הן מה שהן בזכות השפעת הריכוז באזור קטן של משאבים רבים שמקפיצים את החלוקה החברתית של העבודה החברתית, אבל אין דרך לעשות זאת בלי מדרגיות, בלי התמחות, בלי ריכוז, בלי תמריצים ותגמולים לפריון, במילים אחרות: שוויון בלי הומוגניזציה שהורס כישרונות ומעריכים, משווה את הקפיטליזם הכי גרוע, מה שנקרא הכי טוב.
ואז מרקס הניח שהקפיטליזם יתפרץ בגלל הריכוז המופרז של כל דבר, הון, זכויות יתר, עושר.
מכיוון שזה לא קרה בכלכלות הטובות ביותר, היה צורך להרוס או להאיץ את ההרס הזה של הקפיטליזם, אבל לשם כך ביקשו הקומוניסטים שהסתננו לעזרת פושעים כדי לשבש את הארגון החברתי באמצעות טרור של שודדים, רוצחים, סוחרי סמים, ומצד שני, להרוס את המוסר, המשפחה והצדק הנוצרי.
זה לא עבד בדיוק בגלל שהקומוניסטים הם שמעוותים את הקפיטליזם, מעודדים את הרס הארגון החברתי ולא את הסתירות הפנימיות שלו כפי שציפה קרל מרקס. ההוגים החדשים של אסכולת פרנקפורט וגראמשי חשבו על השינוי הזה, המאיץ ועוזר לנפילתו ולדעיכתו של הקפיטליזם, שאף פעם לא אפשרי, שהושג על ידי התחזיות הפטליסטיות והלא מציאותיות של מרקס.
Nenhum comentário:
Postar um comentário