הנרקוזיס האנושי הקולקטיבי הממכר

הנרקוזיס האנושי הקולקטיבי הממכר

הצפיפות של אנשים בסביבה בצפיפות גבוהה מייצרת נרקוזיס של תודעה שונה שמובילה למצב של סיפוק עקב אפקט ההמון.

השפעות פסיכו-חברתיות וסינרגטיות וסינסתזיות אחרות כגון השפעת הקבוצה, אפקט המערכת, משנות רגישות ומשנות התנהגות ומודעות לאוטונומיה אישית אנוכית והופכות אותנו ליצורים עם התנהגות בקר או להקה, כאשר כל אדם מתחיל ליישר את תנועותיו כדי להסתנכרן עם הקהל, ואז להתחיל ליישר התנהגות וגישות נפשיות כדי להסתנכרן עם שכניהם, אז התנהגות בקהל יכולה להוביל לרגשות בלתי צפויים של כוח ולשפר התנהגויות שאדם מחוץ לקהל לא היה עושה לבד בכלל, שם בפנים הקהל שהוא מרגיש שהוא חלק מאורגניזם אחד גדול וחזק והעמדות מסונכרנות בכיוון אחד.

לחיה הקולקטיבית הזו יש אישיות שאינה סך כל האישים בנפרד, הקבוצה בונה אישיות מעל ומובחן מסכום האנשים בקבוצת ההמון, ואז משנה את הנטייה של כל אדם בקהל ומשנה את גבולותיו ופוטנציאל על ידי הסרה וצמצום של מגבלות מוסריות ומתן ביטחון ותעוזה נסיבתית.

חוויה זו מחוץ לשליטה אישית מביאה לסיפוק המעודד אנשים ליהנות מהקהל, כי אי אפשר לבנות אותה לבד, וגם לא ניתן לשלוט בה ולכוון אותה, רק ליהנות ולהעריך אותה, להשתמש בה כדי להתעלות מעל המגבלות וההחלטות של האדם.

אנשים בקהל מבינים שהם לא יכולים לתקשר כחברים או שותפים מילולית, עם זאת, תקשורת מחוותית וגופנית וחילופי מידע סאבלימינלי ורגשי ברמה אחרת מתרחשים ללא דיבור בעל פה, וצורה זו של תקשורת והחלפת מידע לא מילולי. נחזור לזיכרונות מתקופת המערות של אבותינו לפני השפה ואורח החיים הישיבה, הנוסטלגיה של ההוויה הפרימיטיבית שהיתה תלויה בסולידריות אורגנית להישרדות מיני הסאפיינס.

בני אדם אוהבים המונים כדי להרגיש חלק מארגון רב עוצמה העולה על האינדיבידואליות שלהם, כגון דת, מדע, ממשל, שנוצרו על ידי הציוויליזציה כדי להגן עלינו מעצמנו.

Roberto da Silva Rocha, professor universitário e cientista político