אבולוציוניזם מול בריאתנות?

אבולוציוניזם מול בריאתנות?

הוויכוח הגדול בין שני הקטבים המנוגדים בגנאלוגיה של רעיונות על מקור החיים על פני כדור הארץ, כמובן - אם אני מתייחס לחיים באופן כללי אני מסיק מסקנות, או חורג מתחום הוויכוח על מקור החיים - מסתיר את הדילמה האמיתית לגבי ההבדלים המנוגדים לשני הצדדים העיקריים בשאלה: מהיכן הגיעו החיים; כיצד הם הגיעו; ומתי הם נוצרו?

ההבדל הגדול ביותר בין שני הצדדים העיקריים בוויכוח על מקור החיים הוסתר על ידי המטאפורה המרכזית ביותר, שאף אחד מהצדדים בוויכוח אינו ברור לגביה.

אבולוציוניזם.

מודל ההסבר המדעי לגבי מקור החיים מתחיל במטאפיזיקה, ממנה נטען כי חומר חסר רגישות מסתמך על מקריות, על האכזריות של מודל של יקום ללא אינטליגנציה שפועל דרך ניסיונות מוגזמים אל גבול האינסוף, וברגרסיה זו לאינסוף רק מזל ותאונות יכולים לבנות ולהחליף אינטליגנציה טהורה ולא חומרית, ברור שאינה רוחנית, או א-רוחנית, במודל ההסתברותי הטהור והפשוט הפועל בכוח גס, רק כדי להוכיח שהוא אינו זקוק ל: כוונה, לא לאינטליגנציה, לא להתערבות מכוונת או לשום דבר מלבד היגיון המשוב או היגיון האינדוקטיביזם של חוק המספרים הגדולים, כלומר, דטרמיניזם של עובדות מוגמרות המסבירות א-פוסטריורי את הסיבות האמיתיות: כלומר, התוצאות מסבירות ובוחרות את הסיבות.

דברים מסתדרים משום שהסיבות הנכונות היו קיימות מראש ובמקרה, אך, בוודאי, התוצאה היא מה שמצדיקה ויוצרת את הסיבות, בסיבתיות הפוכה.

אבולוציוניזם מסביר ומצדיק סיבות על ידי עובדות עוקבות, ולא להיפך, בהינתן שלא כל סיבה מייצרת תוצאה מסוימת צפויה או צפויה, אלא רק קבוצה קבועה מראש של סיבות הנגזרות מהתוצאות, כאשר ההשפעות מצדיקות את הסיבות.

ההשפעות יוצרות ומסבירות את הסיבות האמיתיות.

מנגנון היוריסטי זה של חוק האבולוציה של המינים הוא סיבתיות הפוכה שבה לא ידוע מראש האם כל חוקי האבולוציה יעבדו: ידוע רק שהם פעלו משום שהם מעולם לא יצרו את השפעותיהם מראש על ידי אותם חוקים.

זוהי הבעיה האפיסטמולוגית של שלילה מוחלטת של אינטליגנציה ויכולת חיזוי בשיטה האבולוציונית.

אין כוונה, וגם אין אינטליגנציה מאחורי האבולוציה, האבולוציה היא טיפשית, בלתי מובנת ובלתי צפויה, היא מהווה מערכת של אמונות בטיפשות ובחוסר מוחלט של: מידע ושליטה; תכנון וחלוקת פונקציות ומשימות בתהליך; חוסר מטרה ומטרה.

אבולוציה היא סטייה בעולם של: מידע, ארגון, הבנה, רציונליות. היא חסרה מטרה.

הנחות האבולוציוניזם:

א) אין אינטליגנציה ביקום החומרי;

ב) התוצאות (ההשפעות - העובדות) מסבירות ומצדיקות את סיבותיהן;

בריאתנות.

בריאתנות אינה מבקשת להכניס הבנה או רציונליות למטרתה ההסברית, אלא מצביעה על הנוכחות המרכזית של אינטליגנציה במשוואת החיים כפרויקט הניחן בקוהרנטיות, רציונליות, שליטה, ניהול ויכולת חיזוי.

בהוצאת ההשערה שבריאה מניחה מראש בורא, תוך למעט דמותו של הבורא כשחקן פעיל, אינטליגנציה, שאינה רוח, וגם לא משהו חומרי, תהיה אימננטית ליקום מבלי להיות חלק מכל סוג של ישות ביקום, אלא רק מערכת מידע וככזו קבוצה של נתונים מאורגנים ושייכת לפרוטוקול שניתן לתפעל אותו על ידי תוכנה שמארגנת את היקום ומציגה את עצמה לאינטליגנציה האנושית בצורה של חוקים מדעיים, או קבוצה ניתנת לפענוח וידיעה של חוקי טבע שאנו מכנים דיסציפלינות מדעיות.

מי או מה מתפעל את הידע של חוקי היקום וכיצד הם עושים זאת?

הידע הנקרא בריאתנות מציג את המשתנה או הגורם שהאבולוציוניזם מושמט, אשר שולל אינטליגנציה בכך שהוא מדמיין שאינטליגנציה מיותרת לחלוטין כחלק מתהליך ההתפתחות והיצירה של חיים.

הנחות היסוד של בריאתנות:

א) היקום הוא אינטליגנטי;

ב) היקום הוא פרואקטיבי ולא רק פסיבי ומגיב.

מסקנות:

כדי להתגבר על המבוי הסתום הזה, מתוך הודאה עצמית שאין אינטליגנציה ביקום, יצרו האבולוציוניסטים הצדקה עצמית המבטלת את הצורך בחוקי טבע מלבד מקריות מטופשת ואדישה, הריאקטיבית בלבד ללא כל פרואקטיביות, אינטליגנציה ויכולת חיזוי. הכל חומר, הכל גולמי, הכל חסר משמעות, הכל חסר תכלית, ובסופו של דבר, תכלית נובעת מהתועלת הנסיבתית עצמה, מאושרת ומאושרת ומשמשת את הסביבה ללא פרויקט או תכנון מתוכננים מראש באופן רציונלי.

אין תכלית או סופיות משום שהיא אינה מקבלת אינטליגנציה כחלק מהמושג הטהור שלה: מדע הוא בסך הכל תאונה.

Roberto da Silva Rocha, professor universitário e cientista político