ארבעה יהודים
כוחו של מושג האשמה שהוצג על ידי ארבעה יהודים בולטים: איינשטיין, ישו, פרויד ומרקס. ארבעה הוגים שהכניסו לאנושות מטריצת מחשבה באופן מתמשך, שבו התקשורת היהודית הרחיבה את כוח השכנוע והצנזורה שלה בתקשורת ישירה ורכה, תוך הדגשת טיעוניהם העיקריים ושמירה עליהם בתת מודע הקולקטיבי למרות כל ההתקדמות במדעי החברה והמתמטיקה.
ניתן לתהות מדוע כל הכרזה על חזיתות חדשות של תגליות מדעיות בפיזיקה ובאסטרופיזיקה מתחילה תמיד במשפט: "איינשטיין צדק"; הם שינו את הנרטיב שהוא פחות ארתונומר ויותר אסטרולוג, שצפה לכל תגלית מדעית חדשה - בניגוד לאתוס שיזם קרל פופר במתודולוגיית ההפרכה, נראה שיש תקווה שתמיד ניתן יהיה לאשר ולא להפריך או להפריך את מושגיו ותיאוריותיו של איינשטיין - בידיעה שהמדע מתקדם אם חידושים עולים על ידע קודם.
מגבלה של ניסויים מדעיים היא בניית הקשר ניסיוני שבו הקשר של אימות עובדות הוא טלאולוגי וצפוי; מחקר מדעי הוא ניבוי, על פי עיקרון מתודולוגי, ומכוון לתוצאה אחת בחיפוש הספציפי אחר תשובה להשערה ספציפית, שנויה במחלוקת ומוצעת במיוחד: החיפוש אחר וירוס לעולם לא יוביל למציאת גמל, משום שהקשר המחקר אינו כולל מצלמה ללכידה או גילוי גמל; אלה הקשרים של מנגנונים סביבתיים ואינסטרומנטליים שונים ומגוונים: זה נקרא מכשור מדעי.
מה משמעות האתגר המדעי של אי-ניסיון להכחיש את דבריו של איינשטיין - אפילו פגיעה בעתיד הפיזיקה, שתמיד משועבדת לרעיונותיו של איינשטיין - אם השערות מדעיות מפותחות ונבנות בניסיון לאשר ולא להפריך?
האם האנושות תהיה חייבת לנצח את כל מה שהיא יודעת ליהודי, אלוהי הפיזיקה, מבלי להיות מסוגלת להפריך את רעיונותיו הבלתי ניתנים לטעויות? היכן היינו אם סוסים עדיין היו נושאים אנשים וסחורות בניו יורק כיום? איזו קבוצה סודית מודאגת יותר מחוסר הפגיעות והחסינות המדעית של איינשטיין מאשר משבירת הפרדיגמה המדעית הישנה שתאפשר לנו להשתחרר מהישן וליצור את המודרני, המסוגל לעלות על מהירות האור, על גבולות הזמן ועל ננוטכנולוגיה קוונטית?
זה כבר לא עניין של מודל ומתודולוגיה אפיסטמולוגית מדעית; זהו מאבק על הגמוניה פוליטית באמצעות שליטה ומניפולציה של השיח במלחמת הדעות הגרמסיאנית הטיפוסית.
Nenhum comentário:
Postar um comentário